×
Mikraot Gedolot Tutorial
שו״ע
פירוש
הערותNotes
E/ע
שו״ע אבן העזר ק״השו״ע
;?!
אָ
דין המוכרת ומוחלת כתובתה, ובו ז׳ סעיפים
(א) יְכוֹלָה אִשָּׁה לִמְכֹּר כְּתֻבָּתָהּ אוֹ לִתְּנָהּ לַאֲחֵרִים, בֵּין כֻּלָּהּ בֵּין מִקְצָתָהּ, וְהַלּוֹקֵחַ וְהַמְקַבֵּל עוֹמְדִים בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁאִם תִּתְאַלְמֵן אוֹ תִּתְגָּרֵשׁ יִקְּחוּ הֵם כְּתֻבָּתָהּ, וְאִם תָּמוּת בְּחַיֵּי הַבַּעַל אֵין לָהֶם כְּלוּם. וְאִם מָכְרָה לְבַעֲלָהּ, הַמֶּכֶר מֶכֶר וְאָסוּר לְהַשְׁהוֹתָהּ אֶלָּא אִם כֵּן יִכְתֹּב לָהּ אַחֶרֶת בְּעִקַּר הַכְּתֻבָּה.
(ב) הַמּוֹכֶרֶת כְּתֻבָּתָהּ לַאֲחֵרִים וּמֵת הַבַּעַל בְּחַיֶּיהָ, אִם מֵתָה קֹדֶם שֶׁנִּשְׁבְּעָה עַל כְּתֻבָּתָהּ אֵין לַלּוֹקֵחַ וְלַמְקַבֵּל כְּלוּם. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, כְּשֶׁנִּתְאַלְמְנָה וּמֵתָה, שֶׁהִיא לֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לִפָּרַע מִן הַיְתוֹמִים אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה. אֲבָל אִם נִתְגָּרְשָׁה וּמֵתָה, לָקוֹחוֹת נִשְׁבָּעִים שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא פְּקָדַתְנוּ, וְנוֹטְלִים. וְדַוְקָא שֶׁמֵּתָה, אֲבָל אִם הִיא בַּחַיִּים צְרִיכָה לִשָּׁבַע שֶׁלֹּא נִפְרְעָה, וְאִם אֵינָהּ רוֹצָה לִשָּׁבַע יַפְסִידוּ הַלָּקוֹחוֹת. וְאִם אָמְרָה שֶׁנִּפְרְעָה אַחַר שֶׁמָּכְרָה, נֶאֱמֶנֶת, בְּמִגּוֹ שֶׁאִם הָיְתָה רוֹצָה לִמְחוֹל. אֲבָל אִם אָמְרָה שֶׁנִּפְרְעָה קֹדֶם הַמֶּכֶר, אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת. (ג) מִי שֶׁמֵּת וְהִנִּיחַ בָּנִים וְאַלְמָנָה, וּמֵתָה הָאַלְמָנָה קֹדֶם שֶׁנִּשְׁבְּעָה עַל הַכְּתֻבָּה, הַבְּכוֹר נוֹטֵל פִּי שְׁנַיִם. (ד) הַמּוֹכֶרֶת כְּתֻבָּתָהּ, בֵּין לְבַעֲלָהּ בֵּין לַאֲחֵרִים, לֹא הִפְסִידָה שׁוּם דָּבָר מִתְּנָאֵי כְּתֻבָּתָה. אֲבָל הַמּוֹחֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ לְבַעֲלָהּ, אִבְּדָה כָּל תְּנָאֵי כְּתֻבָּה. {הַגָּה: וַאֲפִלּוּ נְדוּנְיָתָהּ הִפְסִידָה, אִם אֵינָהּ בְּעַיִן (רִיבָ״שׁ סִימָן קמ״ט בְּשֵׁם הָרַמְבַּ״ן וְהָרַשְׁבָּ״א). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא הִפְסִידָה נְדוּנְיָתָהּ אֶלָּא אִם כֵּן אָמְרָה: כָּל מַה שֶּׁבַּשְּׁטָר מָחוּל לְךְ (מהרי״ו סִימָן י״ט).} (ה) הַמּוֹחֶלֶת כְּתֻבָּתָהּ אֵינָהּ צְרִיכָה לֹא קִנְיָן וְלֹא עֵדִים, וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ דְּבָרִים שֶׁהַדַּעַת סוֹמֶכֶת עֲלֵיהֶם וְלֹא יִהְיוּ דִּבְרֵי שְׂחוֹק וְהִתּוּל אוֹ דִּבְרֵי תֵּימָה, אֶלָּא בְּדַעַת נְכוֹנָה. {הַגָּה: אֲנָסָהּ לִמְחוֹל, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מִתְקוֹטֵט עִמָּהּ תָּמִיד וּמָחֲלָה לוֹ כְּדֵי שֶׁתֵּשֵׁב עִמּוֹ בְּשַׁלְוָה, מְחִילָתָהּ בְּטֵלָה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא מָסְרָה מוֹדָעָה (תְּשׁוּבַת הָרַשְׁבָּ״א סִימָן תתפ״ג).} (ו) הַמּוֹכֵר שְׁטָר חוֹב לַחֲבֵרוֹ, וְחָזַר וּמְחָלוֹ לוֹ, מָחוּל. וַאֲפִלּוּ יוֹרֵשׁ מוֹחֵל. לְפִיכָךְ, מָכְרָה כְּתֻבָּתָהּ וּמֵת הַבַּעַל וְאַחַר כָּךְ מֵתָה, בְּנָהּ יָכוֹל לִמְחוֹל וְהַמֶּכֶר בָּטֵל. וַאֲפִלּוּ אֵין לָהּ יוֹרֵשׁ אַחֵר אֶלָּא זֶה הַבֵּן וְנִמְצָא פִּרְעוֹן הַכְּתֻבָּה עָלָיו, יָכוֹל לִמְחוֹל לְעַצְמוֹ כְּדֵי לְבַטֵּל הַמִּקָּח, וְיוֹרֵשׁ הַכְּתֻבָּה. (ז) מִי שֶׁמָּכַר בְּחַיֵּי אָבִיו כְּתֻבַּת אִמּוֹ שֶׁאִם יָמוּת אָבִיו וְאַחַר כָּךְ תָּמוּת אִמּוֹ וְיִירַשׁ הוּא אֶת כְּתֻבָּתָהּ שֶׁיִּהְיֶה הַלּוֹקֵחַ עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ לִגְבּוֹתָהּ, וְהִתְנָה שֶׁאִם תְּעַרְעֵר אִמּוֹ עַל הַמֶּכֶר שֶׁלֹּא יְסַלְּקֶנּוּ מֵעִרְעוּר, וּמֵתָה וְלֹא עִרְעֲרָהּ, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר: אֲנִי בִּמְקוֹם אִמִּי וּכְמוֹ שֶׁהִיא יְכוֹלָה לְעַרְעֵר עַל הַמְּקָּח גַּם אֲנִי מְעַרְעֵר וַאֲבַטְּלֶנּוּ, שֶׁעִרְעוּר שֶׁל עַצְמוֹ קִבֵּל עָלָיו וַדַּאי. מהדורה זמנית המבוססת על מהדורת הדפוסים ממאגר תורת אמת (CC BY-NC-SA 2.5)
הערות
E/ע
הערותNotes
(א) קודם המכר אינה נאמנת – עי׳ בדגמ״ר שכ׳ ונ״מ היכא שכ׳ לה נדר ושבוע׳ אין לי עליך אבל אם לא כ׳ לה כך מה נ״מ אם אינה נאמנת הלא אין הלוקח יוכל להפרע מן הבעל עד שתשבע וכיון שהיא אומרת שנפרעת איך יגבה. כנה״ג בשם מהר״א ששון: (ב) הבכור נוטל – עי׳ בתשו׳ פרח שושן כלל ד׳ סי׳ א׳: (ג) אבל המוחלת כו׳ – עי׳ בס׳ יד המלך פי״ז מה״א הלכה י״ט שכ׳ וז״ל הנה במוחלת כתובת׳ לבעלה דאיבדה כל תנאי כתובה וממילא דבטל גם התנאי של ירושת כתובת בנין דכרין ואף דהזכות של תנאי הלז לא שייך לה רק לבניה הזכרים שילדה לו ואיך יש בידה למחול צ״ל כיון דמדינא אין שום חלות כלל על גוף המתנה שנתן לבניה אחריה כיון דבשעת המתנה בניה עדיין אינם בעולם ועיקר כתובת בנין דכרין הוא רק מכח תנאי ב״ד הם אמרו והם התקינו שאם מחלה גוף כתובתה בטלה ג״כ תנאי כתוב׳ זו. ולפ״ז בהתנה עמו בפירוש שאחר מות׳ יירש איש אחר אשר בעת התנאי כבר הי׳ בעולם דאז זכה בו מטעם מתנה גמורה אפשר דאף אי מחלה הכתיב׳ לבעלה אין בידה להפסיד אותו האיש הזכות שלו וע׳ במהרי״ט ח״א סי׳ ל״ח וצ״ע לדינא עכ״ל: (ד) המוחלת כתובת׳ – עבה״ט. והנה לפמ״ש בתשו׳ נו״ב תניינא חח״מ סי׳ ל״ב ליישב דברי הב״ח שמביא הש״ך בח״מ סי׳ י״ב ס״ק י״ז מ״ש בפירוש דברי הר״ר ישעיה בטור שם ומחלק שם בין אית ללוה נכסי בשעת המחילה דאז הוי כגבוי ולא מהני ל׳ מחילה ובין לית ליה ללוה נכסי בשעת המחיל׳ דלא שייך לומר כגבוי דמי אלא שעכ״פ גופו משועבד לשלם כשיהי׳ לו ולזה מועיל לשון מחילה ע״ש. לפ״ז נדחה קצת הוכחת הח״מ והב״ש לסתור דברי הסמ״ע שפסק כהרב ר׳ ישעיה. וע׳ עוד בנו״ב שם ויובא בפ״ת לח״מ סי׳ י״ב ס״ח בד״ה מחילה: רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Shulchan Arukh
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×